בעולם רפואת השיניים המודרנית אחד הפתרונות הנפוצים ביותר לשיקום שיניים חסרות הוא השתלת שיניים. מדובר בתהליך מתקדם שמאפשר להחזיר לפה את הפונקציונליות והאסתטיקה באופן שמדמה שן טבעית כמעט לחלוטין. עם זאת לא בכל מקרה ניתן להחדיר שתל באופן מיידי ופשוט. במקרים רבים חסר עצם באזור שבו רוצים לבצע את ההשתלה, דבר שמקשה על קיבוע השתל ועל יציבותו לאורך זמן. כאן בדיוק נכנסת לתמונה האוגמנטציה או בשמה העברי תוספת עצם. מדובר בפרוצדורה משלימה שנועדה להכין את הקרקע לשתל וליצור תנאים ביולוגיים מתאימים להשתלת שיניים מוצלחת.
למה בכלל חסרה עצם בלסת
העצם שמקיפה את שורשי השיניים שלנו היא לא קבועה. היא רקמה חיה שמגיבה לגירויים. כאשר שן נעקרת או נופלת העצם באזור מפסיקה לקבל את הגירוי הטבעי שהיה מגיע מהשורש ולכן מתחילה להיספג בהדרגה. תהליך זה יכול להימשך חודשים או שנים והוא גורם לירידה בגובה ובעובי העצם. גם מחלות חניכיים מתקדמות, טראומות, זיהומים או גנטיקה יכולים לגרום לאובדן עצם מואץ. במצבים כאלה אין מספיק נפח עצם כדי לעגן שתל בצורה יציבה ולכן נדרש הליך אוגמנטציה כדי לבנות את הבסיס מחדש.
מהי בעצם אוגמנטציה וכיצד היא מתבצעת
מהי אוגמנטציה? מדובר בפרוצדורה כירורגית מתקדמת שנועדה לשחזר או להגדיל את נפח העצם באזורים שבהם הוא חסר, בדרך כלל כהכנה לקראת השתלת שיניים. כאשר העצם בלסת אינה מספקת בעובי או בגובה הדרושים, השתל הדנטלי לא יוכל להתייצב ולהחזיק מעמד לאורך שנים. במקרים כאלה, אוגמנטציה מאפשרת לרופא "לבנות מחדש" את הקרקע כך שהשתל יקבל תמיכה ביולוגית ויציבות מרבית.
התהליך עצמו כולל החדרה של חומר עצם מיוחד לאזור החסר. החומר יכול להיות ממקור עצמי, כלומר נלקח מגוף המטופלים עצמם, או ממקור חיצוני כמו תורם אנושי, בעלי חיים לאחר עיבוד או חומרים סינתטיים שמדמים את מבנה העצם הטבעי. החומר הזה משמש כמעין שלד שעליו הגוף מתחיל לייצר רקמת עצם חדשה בתהליך טבעי ואיטי. עם הזמן הרקמה החדשה נטמעת בגוף והופכת לחלק בלתי נפרד מהלסת.
ישנן טכניקות שונות לביצוע אוגמנטציה בהתאם למורכבות המקרה, לכמות העצם הדרושה ולמיקום ההשתלה בפה. במקרים פשוטים יחסית ניתן לשלב את תוספת העצם יחד עם החדרת השתל באותו טיפול. במקרים מורכבים יותר, במיוחד כאשר חסרה כמות גדולה של עצם, ההליך יתבצע כשלב נפרד מראש ולאחר תקופת ריפוי של כמה חודשים תתבצע ההשתלה עצמה. גישה מדויקת ותכנון מוקדם הם קריטיים להצלחת ההליך, שכן כל מקרה דורש התאמה אישית של סוג העצם, כמות החומר ואופן השילוב שלו עם הרקמה הקיימת.
מעבר לצד הטכני, חשוב להבין כי אוגמנטציה אינה רק שלב מקדים אלא השקעה לטווח הארוך. היא יוצרת סביבת תמיכה יציבה לשתלים, מונעת תזוזה או כשל עתידי שלהם, ומשפרת גם את המראה האסתטי של החניכיים והשיניים. זו אחת הסיבות לכך שרופאים ממליצים על ביצוע ההליך גם במקרים גבוליים, כדי להבטיח תוצאה עמידה ובריאה לאורך שנים רבות.
סוגי תוספות העצם הקיימות
אוגמנטציה יכולה להתבצע באמצעות מקורות שונים של חומר עצם וכל סוג מתאים למצב אחר. ההבדלים מתייחסים בעיקר למקור העצם ולתהליך הקליטה שלה בגוף.
- עצם עצמית: נלקחת ממקום אחר בגוף המטופלים, לרוב מהלסת או מאזור הירך, ומספקת את תוצאות הקליטה הטובות ביותר כי מדובר ברקמה חיה שלהם עצמם.
- עצם ממקור אנושי: נלקחת מתורמים לאחר עיבוד סטרילי במעבדה.
- עצם ממקור חי אחר: לרוב מחיות כמו בקר או סוס, לאחר עיבוד שמסיר את כל החומרים התאיתיים.
- עצם סינתטית: עשויה מחומרים ביולוגיים מלאכותיים שמחקים את מבנה העצם האנושית.
לכל אחת מהאפשרויות יתרונות וחסרונות מבחינת זמינות, זמן ריפוי, תגובת הגוף והעלות ולכן חשוב לבחור את המתאימה ביותר לפי המלצת הרופא.
מתי נדרשת אוגמנטציה לפני השתלת שיניים
לא כל מטופלים זקוקים לפרוצדורת אוגמנטציה לפני השתלת שיניים. במקרים שבהם כמות העצם בלסת מספקת גם מבחינת הגובה וגם מבחינת העובי ניתן לעיתים להחדיר את השתל ישירות מבלי לבצע תוספת עצם כלל. עם זאת מדובר במצב אידיאלי שאינו שכיח במיוחד, משום שרוב האנשים שאיבדו שן סובלים במידה מסוימת מאובדן עצם באזור. במקרים רבים תהליך הספיגה מתחיל מיד לאחר העקירה וממשיך להתקדם במשך השנים עד שהוא יוצר חוסר משמעותי שמונע אפשרות לקיבוע שתל יציב ובטוח.
הגורמים לחוסר עצם מגוונים מאוד. אחת הסיבות הנפוצות היא עקירה ישנה שלא לוותה בשיקום מיידי. במצבים כאלה העצם נספגת לאט לאט ומאבדת מנפחה. גם מחלות חניכיים מתקדמות עלולות לגרום להרס הרקמות התומכות בשן ולהוביל לאובדן עצם נרחב. טראומה חזקה באזור הפה או זיהום ממושך שלא טופל בזמן עשויים אף הם לפגוע במבנה העצם ולדרוש ביצוע אוגמנטציה לפני השתלה.
במקרים מסוימים נדרש הליך מיוחד הנקרא הרמת סינוס. זהו סוג של אוגמנטציה המבוצע באזור הלסת העליונה האחורית שבו הסינוסים קרובים מאוד לשורשי השיניים. כאשר אין מספיק גובה עצם באזור זה מרימים בעדינות את רצפת הסינוס ומחדירים חומר עצם חדש כדי לאפשר החדרת שתל בגובה מתאים.
חשוב לזכור שהמפתח למניעת מצבים כאלה הוא תחזוקה שוטפת של בריאות הפה עוד הרבה לפני שמגיעים לשלב השתלת השיניים. ביקורים סדירים אצל שיננית, הקפדה על ניקוי מקצועי והסרת אבנית, לצד בדיקות תקופתיות אצל רופא שיניים, יכולים להפחית משמעותית את הסיכון למחלות חניכיים ולשמירה על נפח העצם לאורך זמן. טיפול מונע פשוט אצל שיננית אחת לכמה חודשים עשוי לחסוך בעתיד טיפולים מורכבים ויקרים הרבה יותר כמו תוספת עצם או הרמת סינוס.
שלבי התהליך של תוספת עצם
אוגמנטציה מתבצעת לרוב בהרדמה מקומית במרפאה, והיא כוללת מספר שלבים עיקריים. תחילה מבצעים אבחון מדויק באמצעות צילומי הדמיה תלת ממדיים כדי למדוד את כמות העצם הקיימת ולתכנן את אופי התוספת. לאחר מכן נפתח האזור המיועד והחומר מושתל במיקום הרצוי. לעיתים נדרש שימוש בממברנה ביולוגית שמגנה על האזור ומונעת צמיחה של רקמות לא רצויות. לאחר ההחדרה המקום נתפר והמטופלים מקבלים הנחיות לטיפול ביתי. שלב הריפוי אורך לרוב בין שלושה לשישה חודשים במהלכם הגוף בונה עצם חדשה סביב החומר המושתל.
תופעות לוואי אפשריות ותהליך ההחלמה
כמו בכל פרוצדורה כירורגית גם באוגמנטציה עשויות להופיע תופעות קלות כמו נפיחות, כאב או דימום קל בימים הראשונים. לרוב מדובר בתופעות חולפות שמגיבות היטב למשככי כאבים ולקירור מקומי. חשוב להקפיד על היגיינת פה מוקפדת, להימנע ממזון קשה או חם בימים הראשונים ולהימנע מעישון שיכול לפגוע בתהליך ההחלמה. במקרים נדירים ייתכנו זיהומים או כישלון של תהליך הקליטה ואז נדרש טיפול נוסף.
היתרונות של ביצוע אוגמנטציה
למרות שמדובר בהליך נוסף בתהליך השתלת השיניים, לאוגמנטציה יש יתרונות ברורים. היא מאפשרת להחזיר לפה את הנפח שאבד, להבטיח קיבוע יציב ועמיד לשתלים ולהאריך משמעותית את חיי ההשתלה. בנוסף היא משפרת את המראה האסתטי של החניכיים והפרופיל הפנים, במיוחד באזורים הקדמיים שבהם יש חשיבות רבה למראה הטבעי. מעבר לכך היא מונעת תהליכי ספיגה עתידיים ומשמרת את מבנה הלסת לטווח ארוך.
שאלות שכדאי לשאול לפני ביצוע ההליך
לפני שניגשים לאוגמנטציה חשוב להבין היטב את התהליך ולברר את כל הפרטים מול הרופא. מומלץ לשאול על מקור העצם שבו ישתמשו, על משך ההחלמה הצפוי, על סיכויי ההצלחה ועל האפשרויות במקרה שהעצם לא תיקלט. כדאי גם לברר אם ניתן לשלב את ההליך עם השתלת השתלים באותו טיפול או שיש צורך בשני שלבים נפרדים.
מתי עדיף לוותר על השתלת שיניים או לדחות אותה
ישנם מצבים רפואיים שבהם ביצוע אוגמנטציה או השתלת שיניים כלל לא מומלץ, לפחות לא בשלב הראשוני. מחלות כרוניות שאינן מאוזנות כמו סוכרת לא מבוקרת, מחלות לב קשות או בעיות במערכת החיסון עלולות לפגוע משמעותית ביכולת של הגוף לייצר עצם חדשה ולהיקלט בצורה תקינה. גם עישון כבד פוגע בזרימת הדם לרקמות, מאט את תהליך הריפוי ומעלה את הסיכון לכישלון של ההשתלה. בנוסף, מחלות חניכיים פעילות או דלקות שאינן מטופלות עלולות לגרום לזיהום באזור האוגמנטציה ולהכשיל את כל התהליך.
במצבים כאלה חשוב לטפל קודם כל בגורם הבעייתי ולייצב את המצב הבריאותי הכללי לפני שממשיכים הלאה. טיפול נכון במחלות הרקע, הפסקת עישון והבראת החניכיים בעזרת טיפולים אצל רופא שיניים ושיננית יכולים לשפר משמעותית את סיכויי ההצלחה של תוספת העצם והשתלת השיניים. רופא מיומן ידע לבצע הערכה מקיפה של מצבכם הבריאותי ולהמליץ על תזמון נכון לביצוע ההליך בהתאם לנסיבות האישיות.
במקרים שבהם נדרש גם הליך של הרמת סינוס, חשוב להבין את ההבדלים בין הרמת סינוס פתוחה לסגורה. הרמה פתוחה מבוצעת כאשר חסרה כמות גדולה של עצם ודורשת גישה כירורגית ישירה דרך פתח בצד הלסת, מה שמאפשר החדרה מדויקת של כמות עצם משמעותית. לעומת זאת, הרמה סגורה מתאימה למצבים קלים יותר, מתבצעת דרך קדח השתל עצמו ונחשבת לפעולה פשוטה ופחות פולשנית עם זמן החלמה קצר יותר. ההבדלים האלה חשובים במיוחד בשלב התכנון משום שהם משפיעים גם על משך ההחלמה, על סיכויי ההצלחה וגם על עלות הטיפול. שילוב של שיקולים רפואיים, תיאום ציפיות והבנה מעמיקה של מצבו של המטופל הם המפתח לתהליך בטוח ויעיל שמוביל לתוצאה יציבה ובריאה לאורך שנים.
סיכום: אוגמנטציה כהשקעה לטווח ארוך
אוגמנטציה היא לא רק שלב טכני בדרך להשתלת שיניים אלא מהווה חלק מרכזי בהצלחת כל הטיפול. היא מאפשרת לבנות תשתית יציבה ובריאה לשתלים, לשמר את מבנה הלסת ולשפר את התפקוד והמראה האסתטי. למרות שמדובר בפרוצדורה נוספת שמצריכה סבלנות וזמן החלמה, היתרונות ארוכי הטווח עולים על ההשקעה. בזכותה ניתן ליהנות מתוצאה חזקה, יציבה ויפה לשנים רבות ולהחזיר לפה את הביטחון ואת איכות החיים.